רוחב
54 דקות
עברית
תרגום
עברית
2023
דוקומנטרי

הקרנה מיוחדת לרגל יום הזכרון לחללי מערכות ישראל. בנוכחות היוצרים. 

לילה אחד בשנות התשעים צועד כוח של שייטת 13 למארב קטלני בלבנון. 11 מהם נהרגים, וגופתו של אחד מהחיילים, איתמר אליה, נשארת מאחור. 25 שנים אחרי, איה אליה, אחותו של איתמר, מפנה את המצלמה אל אחורי הקלעים של השכול. היא יוצאת לפגוש את צוות המודיעים שתפקידם לבשר את הבשורה, חוזרת לבית ילדותה בערד לחקור עם הוריה את רגע הבשורה ומשחזרת שברי זיכרונות שנצרבו אצלה כילדה. תהליך החשיפה שהסרט מלווה מציף אל פני השטח את מסע ההתבגרות אותו השאירה מאחור. הפנים של האובדן, האישי והממלכתי, מציבים דיוקן אחר של שכול.

הסרט 'דפיקה בדלת' מבקש להבין מי הם המודיעים. מדוע לקחו על עצמם תפקיד כל כך מורכב וקשה? כיצד הם מתמודדים עם הכאב? כשבמקביל היא מנסה להבין את הבחירה שלה בגיל הנעורים להיות דוברת ציבורית של שכול, את אופן ההתמודדות של בני משפחתה ודרכם את הבחירה של החברה הישראלית להרכין ראש ולקבל את השכול כחלק בלתי נפרד מהזהות המשותפת.

הסרט מצייר פורטרט של השכול כמו שהוא נראה בחזית ובעורף, כפי שהוא מתגלה בבית המשפחה האבלה, רגע אחרי שאחרון המבקרים עזב והדלת נסגרת, רגע אחרי שהמודיעים חוזרים לביתם אחרי עוד מילוי משימה.

בימוי
אוהד מילשטיין ('לילות קיץ' 'שבוע 23') ואיה אליה

דפיקה בדלת - הקרנה מיוחדת לרגל יום הזיכרון. בנוכחות היוצרים.

מחיר כרטיס: 35 ש״ח
אין מועדי הקרנה
54 דקות
עברית
תרגום
עברית
2023
דוקומנטרי

הקרנה מיוחדת לרגל יום הזכרון לחללי מערכות ישראל. בנוכחות היוצרים. 

לילה אחד בשנות התשעים צועד כוח של שייטת 13 למארב קטלני בלבנון. 11 מהם נהרגים, וגופתו של אחד מהחיילים, איתמר אליה, נשארת מאחור. 25 שנים אחרי, איה אליה, אחותו של איתמר, מפנה את המצלמה אל אחורי הקלעים של השכול. היא יוצאת לפגוש את צוות המודיעים שתפקידם לבשר את הבשורה, חוזרת לבית ילדותה בערד לחקור עם הוריה את רגע הבשורה ומשחזרת שברי זיכרונות שנצרבו אצלה כילדה. תהליך החשיפה שהסרט מלווה מציף אל פני השטח את מסע ההתבגרות אותו השאירה מאחור. הפנים של האובדן, האישי והממלכתי, מציבים דיוקן אחר של שכול.

הסרט 'דפיקה בדלת' מבקש להבין מי הם המודיעים. מדוע לקחו על עצמם תפקיד כל כך מורכב וקשה? כיצד הם מתמודדים עם הכאב? כשבמקביל היא מנסה להבין את הבחירה שלה בגיל הנעורים להיות דוברת ציבורית של שכול, את אופן ההתמודדות של בני משפחתה ודרכם את הבחירה של החברה הישראלית להרכין ראש ולקבל את השכול כחלק בלתי נפרד מהזהות המשותפת.

הסרט מצייר פורטרט של השכול כמו שהוא נראה בחזית ובעורף, כפי שהוא מתגלה בבית המשפחה האבלה, רגע אחרי שאחרון המבקרים עזב והדלת נסגרת, רגע אחרי שהמודיעים חוזרים לביתם אחרי עוד מילוי משימה.

בימוי
אוהד מילשטיין ('לילות קיץ' 'שבוע 23') ואיה אליה